ברוס ואח' נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

פסק-דין

1.לפני תביעה ותביעה שכנגד במסגרתן מבקשים הצדדים לחייב איש את רעהו בנזקי תאונת דרכים מיום 8.4.13 ברחוב כנפי נשרים בירושלים. התובעת הינה הבעלים של רכב מסוג הונדה סיויק מ.ר. 30-140-78 בו נהג הנתבע שכנגד (להלן: "רכב התובע"). הנתבעת הינה הבעלים של אוטובוס קו 60 מ.ר. 87-060-01 ומעסיקתו של נהג האוטובוס המעורב בתאונה (להלן: "רכב הנתבעת").

2.אליבא דגירסת התובעת, כפי שנטענה בכתב התביעה, בעת שהנתבע שכנגד נסע ברחוב כנפי נשרים בנתיב הימני מתוך שני נתיבים וחלף על פני רכב הנתבעת שעמד במפרץ תחנה על מנת לקלוט ולהוריד נוסעים, בעת שביקש לפנות ימינה לכניסה לחניון שהיה בסמוך למקום עמידת רכב הנתבעים, לפתע, יצא רכב הנתבעים מהמפרץ ופגע ברכבו בצידו הקידמי.

3.אליבא דגירסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה, בעת קרות התאונה היה רכב הנתבעת בעצירה מוחלטת בתחנת אוטובוס בהיותו קולט נוסעים. לשיטת הנתבעת רכב התובע סטה מנתיב נסיעתו ופגע בדופן הקדמית השמאלית של האוטובוס.

4.ביום 20.1.14, התקיים בפני דיון במעמד הצדדים בו נשמעו עדויותיהם של הנהגים באשר לנסיבות קרות התאונה. לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם ולאחר ששמעתי עדויות הצדדים בפני ועיינתי בראיות שהוגשו במהלך הדיון ( ת/1- ת/5) שוכנעתי, כי יש להעדיף את גירסת נהג התובעת על פני גירסת נהג הנתבעת הנתמכת מראיות חיצוניות אלה. שכן, ניכר מראיות אלה, כי התאונה אירעה במהלך מפגש רכבי הצדדים בעת ששניהם היו בתנועה. ראיות אלה תומכות אף במבחן השכל הישר כי בהיעדר נסיבות המצביעות על נהיגה בחוסר שליטה של נהג התובעת לא סביר, כי היה מבצע את הפנייה ימינה לעבר הכניסה לחניון באופן שיפגע עם צידו הימני אמצעי של רכבו ברכב הנתבעת בעודו עומד עמידה מוחלטת.

5.נוכח האמור, הנני סבורני, כי התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה והוכיחה גרסתה, לפיה, רכב הנתבעת החל לצאת מחנייה במפרץ תחנת האוטובוס פגעה ברכבה והסבה לו נזקים כמפורט בחוות דעת השמאי שהוגשה מטעמה. נוכח האמור, הנני קובע, כי נהג הנתבעת התרשל בכך שלא נתן דעתו לכלי הרכב הנוסעים בכביש בטרם החל את יציאתו מהמפרץ ובכך שלא נתן לרכב התובעת זכות קדימה תוך שגרם לסיכון שהתרחש.

6.משכך, הנני מקבל את התביעה ודוחה התביעה שכנגד ומורה לנתבעת לשלם לתובעת סך של 10,395 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 12.4.13 ועד למועד התשלום המלא בפועל, זאת, תוך 30 יום מהיום. כמו כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 700 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ה שבט תשע"ד, 26 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.